אמא, אני רוצה ציצי!

מתלבטת אם להיניק לאורך זמן? קראי את הכתבה הבאה

  • פורסם 15/08/07
  • תגובות: 1

הירשמו לניוזלטרים של ifeel, וכל הכתבות הכי חמות בדרך אליכם

ארגון הבריאות העולמי קובע שחלב אם מגן על הילד מפני מחלות גם בשנה השנייה לחייו. למרות כל אלה, מראה של פעוט שכבר יודע ללכת ולדבר יונק משד אמו מעורר ברבים מאיתנו תחושת אי נוחות. גם לאם המיניקה לא תמיד נוח כשהילד שלה משתטח על הרצפה ודורש "ציצי". אלו קשיים נלווים להנקה עד גיל מאוחר ואיך ניתן להתמודד עמם?

"הנקה בלבד", צוין בגאווה אימהית על עריסת בתי שזה עתה נולדה. אני לא אתן לתחליף חלב לדבוק אל חיכה, בטח לא בזמן שהשדיים שלי גדושים באהבת אם שהוזנתי בה היטב במשך תשעה חודשים. את מתת ההנקה ידעתי בבירור: תרומתה למערכת חיסון איתנה של התינוק ולהתפתחותו המוחית, הפחתת הסיכוי לדיבור לקוי, אפילו הפחתת הסיכוי לעבור טיפול ליישור שיניים, והרשימה עוד ארוכה מלהכיל.

תוקפם של היתרונות לא פג גם כעבור שנה. היה זה ארגון הבריאות העולמי שהצהיר כבר מזמן: "חלב אם הוא מקור חשוב של אנרגיה וחלבון, ועוזר להגן על הילד ממחלות גם בשנה השנייה לחייו".

ד"ר מירה ליבוביץ, מומחית לרפואת משפחה ויועצת הנקה מוסמכת, מנהלת המרכז הרפואי להנקה באודים, מרחיקה לכת אף יותר. "אינך מדייקת", היא אומרת לי. "ההמלצה היא חד-משמעית להיניק שנתיים לפחות". שניים מחמשת ילדיה (21,19,16,13,7) ינקו ממנה הרבה מעבר לגיל שנתיים, והיא מעדיפה שלא לנקוב בגיל המדויק.

אני זעה באי נוחות על מושבי. מעניין מה סבתא שלי היתה אומרת על זה. אפילו היא, שפעם נתמלאה חדווה למראה ילד בן שש יונק במרץ, נחרדת כשהיא צופה בי מיניקה את בתי דריה, או-טו-טו בת שנתיים. "עד מתי תיניקי אותה?" היא מזדעקת. "כבר לא עושים את זה". כן, אפילו היא כבר התעדכנה בקצב החיים המודרני, התזזיתי. גם לה קשה שלא לראות בהנקה "מטרד".


  "חלב אם הוא מקור חשוב של אנרגיה וחלבון, ועוזר להגן על הילד ממחלות גם בשנה השנייה לחייו".
"חלב אם הוא מקור חשוב של אנרגיה וחלבון, ועוזר להגן על הילד ממחלות גם בשנה השנייה לחייו".

הנקה וסדר יום

למרות שלל היתרונות המתפרסמים חדשות לבקרים, הנקה היא תלוית תרבות, ולכן השאלה "עד איזה גיל יש להיניק?" אינה מנותקת מהנורמה החברתית. ועדיין, נשים רבות מחליטות להיניק את ילדיהן מעל שנה או שנתיים, ומתמודדות, מלבד הרמת גבה מצד הסביבה, עם קשיים נוספים הנלווים להנקה מאוחרת. האם זה שווה את המחיר?

ד"ר ליבוביץ מבקשת להוציא את ההנקה מתחום גבולות חברתיים כלשהם. "יש לכבד את רצונה של כל אם להיניק ללא מגבלה חברתית", היא אומרת. "אין שום מניעה להיניק גם מעבר לגיל שלוש, זה נורמלי ותקין וחשוב שאמהות יידעו זאת ולא יושפעו מ'מה יגידו'.

טליה נחום, 37, מטפלת הוליסטית, אם לעידן (5.5) ומעיין (3.5), היניקה את בתה עד גיל שלוש. "שנתיים לא עבדתי כדי לטפל בה", היא אומרת. "בגיל שנתיים מעיין נכנסה לגן ואני התחלתי לעבוד. אחרי שעות הגן הינקתי ללא גבול: בכל רגע נתון היא היתה מרימה לי את החולצה, ואני, מצדי, הצמדתי אותה אלי בכל פעם שהיא קיבלה מכה או היתה עצובה. לא התייחסתי לתגובות מצד חברים ומשפחה. הייתי נחושה בהחלטה להיניק כמה שיותר וקשה היה לי להציב גבולות".

התיאור של נחום מוכר לי היטב. בתי מרימה את חולצתי לעיני האורחים, צובטת את שד שמאל ויונקת מימין, משתטחת בבכי על רצפת גן השעשועים וקוראת "ציצי! ציצי!" (לא נעים). דריה וציצי רוקדים, דריה וציצי ישנים יחד במיטה. כן, דריה נרדמת רק עם ציצי, מתעוררת רק עם ציצי, לא נותנת שאכין לה ארוחת בוקר, שלא לדבר על להכין לעצמי קפה.

ד"ר ליבוביץ מרגיעה. יש דבר כזה גבולות וסדר יום בהנקה, היא אומרת. "ילדים אחרי גיל שנתיים יונקים מתוך הרגל, ולכן אפשר להתאים את ההנקה לסדר היום הרצוי. דינה של הנקה בגיל שנתיים שונה מדין הנקת תינוק קטן יותר: ילדים מעל גיל שנתיים כבר פעלתניים מאוד ויכולים לבלות יום שלם בלי לינוק, או לינוק רק כשאמא חוזרת הביתה מהעבודה".

האם אפשר בכלל להמשיך להיניק אחרי שחוזרים לעבוד?
"תמיד חזרתי לעבוד כשהילדים היו בני שלושה חודשים. זמן ההנקה הוא זמן התרגעות לאם ולילד. אמא לשמונה ילדים סיפרה לי שזמן ההנקה הוא ההזדמנות שלה לקרוא ספר, כי כל בני המשפחה יודעים שאין להטריד אותה בזמן הזה. מניסיוני ניתן בהחלט לשלב את ההנקה בחיי היומיום באין מפריע ולחיות חיים נהדרים בהתאם לצורת החיים הרצויה, על ידי הצבת גבולות בהנקה".

אמהות מיניקות מספרות שהילד אינו מרפה מהן ולרוב אינו יודע להרגיע את עצמו. האם תלות כזו אופיינית במיוחד לפעוטות יונקים?
"זהו רק מיתוס שילדים אלה תלותיים יותר. מניסיוני הם חברותיים מאוד ופתוחים לקשרים חדשים, מפני שהם יודעים שהבסיס החזק מחכה להם. אם מתפתחת תלות, אין לכך קשר להנקה. התלות יכולה לבטא שלב בהתפתחותו של הילד ולפעמים להוות ביטוי לאופיו".

הדר קמפינסקי, פסיכולוגית התפתחותית העוסקת באבחון וטיפול בילדים בגיל הרך, אינה מסכימה עם ד"ר ליבוביץ. מניסיונה היא מסיקה כי בהחלט קיים קשר חיובי בין הנקה לתלות.
"הנקה היא הרגל חזק מאוד, ולכן הפעוט רוצה בה מאוד גם כשאינו צריך אותה באמת. ההנקה יוצרת לא פעם עבור הפעוט תלות רבה לצורך הרגעה או הירדמות. הקושי שאני מוצאת בהנקה מאוחרת הוא במניעת רכישת דרכים נוספות להירגע ולהירדם, וחבל. הילד אינו מפתח דרכים לוויסות עצמי ולהרגעה עצמית, ולכן יש לעזור לו לפתח דרכים חדשות".

האם תהליך הגמילה מההנקה אינו קשה ככל שמיניקים עד גיל מאוחר יותר?
"ילד אינו יונק לנצח", משיבה ד"ר ליבוביץ ומוסיפה כי ישנה דרך נכונה גם לגמול. "אם אמא אינה מעוניינת בהנקה לילית, הדרך הטובה בגיל שנה עד שנה וחצי היא להרים ולחבק את הילד הבוכה ולהסביר לו פעם אחר פעם שאמא ישנה בלילה וזה מפריע.

כאשר האמא בעצמה אינה משוכנעת באמת שהיא רוצה להפסיק את ההנקה, זה אכן מאוד קשה. אבל זה בסדר גם לא להיות משוכנעת. חשוב לזכור שהתינוק אינו יונק לעד וכי הזמן יעשה את שלו. ילדיי, למשל, חדלו לינוק בלילה מעצמם בגיל שנתיים, מרצונם החופשי. לא גמלתי אף פעם בכוח".

קמפינסקי מוסיפה כי חשוב לבצע את הגמילה מההנקה כתהליך הדרגתי, תוך הצעת אפשרויות אחרות להירגעות, כמו חפץ מעבר, בקבוק או מוצץ. "רצוי לשנות מעט את טקס השינה כדי להתאימו לגיל הפעוט: הקראת סיפור או משחק. ובנוסף, חשוב שהפעוט ילמד להירגע גם אצל דמות נוספת מלבד אמו, משום שבתהליך הגמילה יהיה לו קשה מאוד להימצא בקרבת האם, כשהוא מריח אותה, מבלי לינוק".

מתוך: מגזין הורים וילדים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה

 

הכתבות הכי מעניינות שירתקו אתכם אל מסך המחשב עכשיו ב-Twitter

+ הוסף תגובה
תגובות ( תגובות ב- דיונים)

עכשיו בעמוד הבית של